זה עלול להיות קצת כואב לגולשים המחזיקים בדרכון ישראלי בלבד...אבל בכל זאת, קבלו את – המדריך השלם לטיול הגלישה המושלם במקום האהוב ביותר על ג'ולאין ווילסון
באלי אינדונזיה
לא משנה אם אתם בלימודים, בעבודה או סתם נמרחים לכם בבית על הספה.כל אחד ואחת מכן חוטאים מתישהו בחלומות בהקיץ. בהם אתם מדמיינים עצמכם גולשים בספוט מושלם בתנאים נדירים. כאילו תלשו את המקום הזה מתוך איזשהו מגזין. לפי הדיאגנוזה שלי, אתם בוודאות חולמים על אינדו
אתם אולי לא מודעים לזה, אבל תאמינו לי, זה נכון! אינדונזיה מככבת כבר שני עשורים ברציפות כיעד הגלישה המועדף על כל המקצוענים מרחבי העולם ובצדק! אפשר למצוא שם מכל טוב: שמש, פויינטים ממש (אבל ממש) ארוכים גם לימין וגם לשמאל, ריפים (בעיקר), חול, אוכל טוב, אנשים שמחים, טבע ונופים הכי יפים בעולם וחיי לילה משוגעים ג'וליאן ווילסון התיישב מול כתב המערכת של סטאב מגזין והתוצאה שלפניכם מהווה את "ספר החוקים" מפיו של ג'וליאן לגבי באלי אינדונזיה
נכתב כציטוט
אני נוסע לבאלי כל שנה, מה שהופך את המקום הזה למיוחד עבורי....הוא הכל. אני אוהב את האוכל שם, המגוון האינסופי של הגלים, אני אוהב להסתובב שם ולטייל עם הקטנוע שאני משכיר, ובמיוחד את האוויר של החופש. להשתחרר לכמה רגעים מהשלשלאות של המציאות שלפעמים יכולה גם להכביד. בתכל'ס בשנים האחרונות זה נהיה יעד יותר מידי פופולארי ודי עמוס בבאלי, אבל אני מרגיש שכל עוד אתה יודע איפה להסתובב, אתה יכול ליהנות שם מאוד
איפה לישון קודם כל, תתרחקו מקוטה! זהה האיזור הראשי של באלי, כמו מרכז מסחרי שלשלם רוב האנשים הולכים, וזה פשוט עמוס באנשים עד שאני חושב שזה כבר יצא מכלל שליטה. בשנים האחרונות שנסעתי לבאלי שהיתי בווילה בצ'אנגו או בסמניאק ועם הזמן עובר לישון בחוף קראמס או באולואטו עצה ידידותית זה יכול להיות מסוכן להסתובב בלילה עם אופנוע, במיוחד עם אתה עושה את זה באזור של קוטה. בזמן שקיעה, כולם כבר מתחילים לצאת מהמים כדי לתפוס את הכסאות הכי טובים שצופים על הים כדי להנות משקיעה מושלמת. איזה מין לחץ כזה שיש לכולם. במים, החבר'ה די גולשים עם אש בעניים ויכולה להיות שם אווירה קצת תחרותית ולא פשוטה בעוד שהמקומיים מנסים רק לשמור על מקומם בפיק, מה שהופך להיות יותר ויותר קשה עם השנים והתיירים שמגיעים לשם כדי לגלוש. חשוב שלא תהיו פראיירים אבל גם זכרו לכבד את המקומיים שגדלו בספוטים הללו מקומיים אני בהחלט לא מקבל בבאלי יחס מועדף בגלל שאני גולש מקצוען. יש לי כמה חברים מקומיים טובים שאני מעדיף ללכת לגלוש איתם. בגלל מה שסיפרתי לכם קודם על כך שהמקום יכול להיות ממש צפוף וכולם רוצים לקחת גלים, החברים המקומיים שלי ימצאו את הדרך למצוא את הגלים שלהם בדרך שהיה מקובלת, והכי טוב אם אהיה איתם כשהם עושים את זה. אני מרגיש יותר חופשי לקחת הרבה גלים ולשבור את הים עם החבר'ה האלה איתי. ובלי קשר, הם אחלה גברים! וכיף לגלוש איתם
איפה לגלוש
האמת, שאני לא מכיר שום סיקרט ספוט בבאלי, למרות שאני בטוח שישנם הרבה כאלו. בטיולים שלי לשם אני מעדיף ללכת למקומות היותר מפורסמים ומוכרים. יש שם גלים מעולים וגם אם יש הרבה גולשים במים זה כמעט מובטח שתהנו מאוד. שלושת המקומות האהובים עלי בבאלי הם הרייטים של צ'אנגו, קראמס, ופאדנג פאדנג. שלושתם הספטים האלו נותנים לי ליהנות קצת מכל מה שיש לגלישה בעצם להציע, ביצועים גדולים, צינורות, לפטים ורייטים והרבה איירים. חשוב להיות עם האצבע על הדופק ולבדוק את התחזית, ולפיה לסוע לגלוש בחוף המתאים ביותר. אני יודע שאם אני רוצה ללכת לגלוש במקום אחר אני אדאג שאקום ממש מוקדם ואצא מהווילה או מהמלון כבר ב6 בבוקר כדי לא להיתקע בפפקים של באלי ולנסוע בכיף
תחבורה והתניידות
כמו שאמרתי, חובה להשכיר בבאלי אופנוע! הכבישים כ"כ עמוסים ואם אתם תתחילו לזוז ממקום למקום עם רכב הדרך לא תגמר לעולם. אני מרגיש בנוח לסוע על האופנוע ולהרכיב את אשלי (חברה של ג'ולאין) בתוך האזורים בהם אנחנו שוהים, אבל אני עדיין לא מרגיש בנוח לסוע עם האופנוע מאיזור לאיזור ולעלו על הכבישים היותר מהירים. לזה, אני לוקח מישהו מקומי שינהג עבורי ואני יושב מאחורה באופנוע. אין צורך להחזיק את הגלשנים, בערך לכל אופנוע בבאלי יש כבר התקן קבוע (ראק) שבו שמים את הגלשנים מבלי צורך להחזיק אותם ביד איפה לאכול אחי, יש כ"כ הרבה מקומות טובים, זה השתפר פלאים בשנים האחרונות. "בארבאקואה" זה מקום נדיר לאכול בו אם אתם נמצאים בסימיניאק, "בטלנוט" אם אתם שוהים בצאנגו, הארוחות בוקר והאסאי טוב שם במיוחד. אני תמיד שם לב שאני אוכל במקום נקי שלא אחטוף איזושהי מחלה או קלקול קיבה
טוב...אז ככה ג'וליאן עושה את באלי! הגב-מלך נתן הרבה אינפורמציה חשובה שיכולה לעזור לכם במידה ואתם נוסעים לשם. אבל יש כמה דברים חשובים שארצה להוסיף
בתור אחד שבילה חודשיים במקום המטורף הזה חשוב לזכור לא לחפש צרות. המקום הזה הוא גן עדן עלי אדמות אבל במצבים מסוימים עלול גם להפוך לגהינום. למה אני מתכוון? מומלץ לא לשתות וודקות זולות במצבעים של 2 בדולר באיזה בר שכונתי עלוב, יש בוודקה המקומית הזולה חומר שגורם לטשטוש בעניים ויכול לפגום בראייה שלכם. בנוסף, ג'וליאן לא הזכיר את המשטרה בבאלי...יש המון שוטרים שמוצבים בדרכים ואם אתם חושבים שזה דבר טוב, תחשבו שנית! השוטרים הם לא בהכרח החברה הטובים שבאים לשמור על התיירים, הם ברוב המקרים אלה שמחפשים לקחת לכם את הכסף! מומלץ להחביא את הסטפה של הכסף במקום דיסקרטי ולהסתובב בכיס רק עם כמה דולרים בודדים במידה ואתם נעצרים ע"י שוטר עוד עצה טובה שאני יכול לתת לכם היא לגבי הגאות והשפל. חוץת מזה שזה סופר משמעותי וחשוב לצורת הגל והאיכות של הסשן, זה גם מה שיקבע איך ומתי תצאו החוצה מהמים או תיכנסו מבלי שיהיו לכם המון חתכים ברגליים מהריף החי. במידה ואתם נחתכים באיזשהו מקום בגוף, תחטאו את הפצעים הפתוחים ואל תזלזלו בשריטה הכי קטנה, ה"ריפים חיים" ומלאים במלא בקטריות שיכולות לגרום לזיהום ולהשאיר אתכם מחוץ למים. וחבל, אתם בפאקינג אינדונזיה לסיכום, אינדו= חלום! אבל, שמרו על עצמכם! ותטיילו בצורה מבוקרת ובטוחה. למי שיש דרכון זר יכול לסוע לשם בלי בעיה ומבלי למלא טפסים או בקשות מיוחדות מהארץ. למחזיקי דרכון הישראלי הדבר אינו בלתי אפשרי, קיימים היום כמה ערוצים פרוצים דרכם אפשר להגיע לאינדונזיה ולקבל וויזה לאי באלי בלבד לשבועיים נטו. לכל מי שיש איזשהי סבתא בצרפת, או הורים שהיגרו לארץ, או שאתם צאצים של מגורשי ספרד...בדקו האם אתם זכאים לדרכון וזר ועשו הכל כדי להוציאו! באלי הוא יעד חובה בעבור כל גולש שמכבד את עצמו. באלי זה טיול שלא תשכחו לעולם
0 Comments
אוון רייט האוסטרלי יחזור להתחרות בפעם הראשונה לאחר פציעת המוח שלו
רייט לא שם עליו את הלייקרה התחרותית כבר יותר משנה בשל הפציעה החמורה שנגרמה למוחו אחרי שחווה טביעה מדרגה שנייה בחוף הבנזאי פייפליין שבהוואי בדצמבר 2015. בזמן שהוא עדיין מפוקס כולו על נושא ההחלמה והחזרה לכושר גלישה, הוא נהפך לאבא טרי ועסוק בלחגוג את אליפות העולם של אחותו טיילור
בדיוק כמוכם, משהו היה חסר לי כשצפיתי בשידורים החיים של הסבב לשנת 2016. התגעגעתי לג'אמוס האוסטרלי, הסבב לא היה אותו הדבר בלעדיו! והנה, אחרי קצת יותר משנה, אוון רייט מודיע כי הוא מנסה לחזור לטופ העולמי של הגלישה התחרותית
אבל לא כ"כ מהר...מה נראה לכם? שיו"ר הליגה העולמית בגלישה שכב במיטה כי לא הצליח להירדם? ואפילו ממש חיכה ליד האייפון כדי לשמוע צליל הודעה מאוון בה כתובים המשפטים: "ער?...אה יופי, אני חוזר להתחרות." אז זהו שלא. הידיעה של רייט אמנם מזעזעת את תעשיית הגלישה בעולם, מעלה את הדופק ומד ההתרגשות...אבל חוק זה חוק. ולפי ספר החוקים, על אוון להוכיח את עצמו קודם בסבב ההעפלה כדי שתינתן לו הזכות לחזור מחדש לעבודה היום יומית שלו בסבב החלומות מארגני תחרות הקיו-אס "טויוטה פרו" פרסמו כי אוון רייט נרשם לתחרות של 6,000 נקודות שתתקיים בניו-קאסל שמדינת ניו-סאוט-וולס שבאוסטרליה מכאן, מאמנו של רייט, גלן הול, מהיר לפרסם הצהרתו בנושא כדי להרגיע טיפה את העניינים: "רייט רצה להיות שם, אבל לטענתו עדיין לא בדיוק מוכן". הוא הוסיף ואמר: "הוא לאט לאט עושה התקדמות יפה בדרך לקאמבק, אבל מסגרת הזמן לביצוע מטרה זו אינה ידועה לאיש, גם לא לרייט עצמו", מספר גלן לעיתון אוסטרלי מאותה הצהרה אנחנו למדים כי אוון אכן מתאמן די הרבה ומנסה לצבור כמה שיותר שעות גלישה, אך משתדל שלא להעמיס על עצמו יותר מידי. החדשות הטובות הן, שהחלק הגרוע ביותר בפציעה שעבר, כבר מאחוריו "הוא מתאמן ונכנס לזה יחסית באיזי, הוא מאושר עכשיו, שזה דבר חשוב מאוד. הוא עדיין לא שם אבל אני רואה כבר ניצוצות של חזרה לגרוב האישי שלו", מוסר גלן באופן אישי, פחות מעניין אותי מה שיש לגלן הול להגיד. אני פשוט שמח שאוון חוזר להתחרות ובטוח אהיה דבוק למסך בזמן המקצים שלו בתחרות הקרובה. זה קצת מבאס אותי שהוא צריך להתחיל מקיו-אס של 6,000 נקודות כשכל העולם יודע שהוא קורץ מהחומר של הטופ 5 בעולם אוון נחשב לעוף מוזר בענף הגלישה. הנתונים הפיזיים שלו הופכים אותו באופן אוטומטי לפייבוריט בגלים גבוהים ולמתחרה פושט בגלים נמוכים. אבל זה בדיוק מה שיפה בגלישה של אוון. הוא אכן צ'ארג'ר לא נורמאלי ומשתמש בגודל הפיזי שלו כדי לתת ביצועי ענק כשהגל עומד על פייסים של 10-12 פוט סוליד (ראינו מה הוא עשה בפיג'י שנה שעברה!) ולהרגיש בנוח כאילו מדובר בפייס של 3 פוט בלבד. אבל, יחד עם זאת, הוא מצליח לפרק את הים ולשמור על כללי הטניקה גם בים של 1.5 פוט בסנפפר רוקס אוסטרליה או בכל ספוט אחר שיכול להציע תנאים טריקים בים נמוך The Anatomy Of Owen Wright from Indoek on Vimeo.
אוון הוא לא רק גולש מעולה בכל התנאים, הוא גם מתחרה טוב! בהיכל התהילה הפרטי שלו ניתן למצוא פנינים כמו: שני מקצים מושלמים של 20 נקודות בתחרות אחת (פיג'י), סיום הסבב במקום השני ובהפרש (סופר) צמוד לקלי סלייטר בשנת 2011 ועוד מקצים בלתי נשכחים במהלך הדרך
פגשתי את אוון בפורטוגל בנובמבר של שנה שעברה, שבועיים לפני הפציעה החמורה שקרתה לו בפייפליין. חלקנו פיק אחד רק אנחנו בסופר טובוס בתנאים מושלמים. בסוף הסשן אוון ניגש אלי ונתן לי את הגלשן שלו עוד לא גלשתי על הגלשן הזה, וגם נראה לי שלא אגלוש. זו מזכרת נדירה מאחד הימים הכי טובים שהיו לי בחיים ומספורטאי ענק שכנראה יום אחד יהפוך להיות אלוף העולם. בהצלחה אוון, מחזיקים לך אצבעות היום, ה26.1.17, הסתיימה תחרות הקיו.אס 1,500 העולמית שהתארחה בחוף הבית שלי- קונטיקי, נתניה. היה קרנבל יום הגמרים היה ללא ספק היום הכי טוב בכל תקופת ההמתנה. עם סוואל נקי שפקד את חופי ישראל, הפיינליסטים קיבלו את הפיק המפורסם לעוד יום אחד בגובה גלים של 60-70 ס"מ (מדד של נתנייתי מצוי, גובה ראש בהתקפות). התחרות נפתחה כבר בשלב חצאי הגמר של קטגוריית הנשים ולאחר מכן נכנסו הגברים בחצי הגמר הראשון של הגברים התמודדו ראש בראש ג'ורג'ן הענק הצרפתי אל מול פדרו הנריקה הפורטוגלי. הם סיפקו שואו טוב, ומתח בריא לצופים. פדרו הוביל לאורך כל המקצה ונתן לצופים תחושה שגם השנה הוא הולך לקטוף את המקום הראשון ולזכות את חשבונו ב1,500 נקודות אותן הוא כ"כ צריך. אבל בדקה האחרונה, ממש בכמה שניות האחרונות לפני סיום המקצה, ג'ורג'ן נתן גל של 6.9 נק', ודאג להקפיץ את הקהל על הרגליים ואת עצמו לשלב הגמר בתחרות פדרו הוא מתחרה נהדר, הוא נראה מאוד ממוקד והוא מציין כי היתרון שלו זה העקביות שלו. בגלל שהגלים לא היו גבוהים והוא בחור (ממש) קטן פיזית, חשבתי שהיתרון הולך אוטומטית אליו ושאני אראה אותו זוכה גם השנה. פדרו הגיע אתמול למועדון "האקדמיה לגלישה" בהרצליה למין שיחת מוטיבציה וזריקת השראה לחברי הנבחרת, הדור הצעיר של הגלישה בארץ. פדרו נכנס לי ללב כי ה"אני מאמין" שלו מסתכם בהתמדה, עבודה קשה, והפיכת הלחץ למוטיבציה והשראה. השנה זה לא קרה עבורו, אבל גם לסיים את התחרות במקום ה-3 זה מכובד בהחלט את חצי הגמר השני של הגברים לקח גם הזוכה של התחרות עצמה. אדון פיטרסון קריסטיאנו מברזיל. קריסטיאנו בן ה-24 נחשב לאחד הגולשים הטובים ביותר בברזיל והושווה לא פעם כבר לפליפ טולדו. לדעתי, הוא יכול לנצח בכיף גם תחרויות של 6,000 נקודות ומעלה. הסיפור שלו די מורכב...אבל בגדול, הוא אחד מהכישרונות היותר גדולים של ברזיל שנאבק לא מעט במהלך הקריירה שלו במציאת ספונסרים גדולים שיעזרו ויממנו את שנת התחרויות שלו. בנוסף, נותני החסות המזעריים שכן עזרו לו, לחצו אותו להישאר בתחרויות הג'וניורס ולא לרדוף אחרי הקיו-אס, כי חשבו שהוא יוכל להביא תוצאה טובה ובכך לעלות את המנייה שלהם. מפה לשם, הוא לא עשה הרבה תחרויות של הסבב והוא היה צריך להתחיל מאיפשהו איזה מקום נדיר להתחיל בו. ישראל!! כריסטיאנו יוצא מישראל אחרי שקיבל הערצה, קבלת פנים של מלך, את הגביע של המקום הראשון, וצ'ק על סך 10,000 דולר שיכנסו מיד לחשבונו האירוע הזה היה גדול מהחיים. וחשיבותו עצומה לספורט גלישת הגלים, לתדמית שלנו כישראלים בעולם ולעיר נתניה. קרו כ"כ הרבה דברים יפים במהלך השבועיים האחרונים שאני קצת מתקשה לזכור כבר את הכל הכנסת אורחים ויצירת קשרים עם ספורטאים ואנשי צוות מחו"ל, חשיפה של מותגי הגלישה המובילים בארץ לקהל נוסף וחיזוק התעשייה בארץ, הופעות נדירות, אקספריישן סשן, מתן הבמה ביום שבת האחרון לילדים עד גילאי 12 (היה מטורף!) והכי חשוב – ייצוג ישראלי בתחרות! אנחנו הישראלים דאגנו לתת את הטון ולהראות שגם אנחנו יודעים לדבר גלישה. בין אם זה המתחרים שהפגינו רמה גבוה כבר מהסיבובים הראשונים, או המארגנים, השופטים, הכרוז ובקיצור כולם עשו עבודה מעולה לאורך כל תקופת ההמתנה לאקדמיה לגלישה היו כמה נציגים פרטיים בתחרות הזו, מהבנים- היו אלה עומר שובל וגל זינגר מהבנות- רומי גולן השוחטת שעלתה מקצה ונפלה בסיבוב השני אחרי שנתנה פייט טוב לשלושת המתחרות שלה שהגיעו מחו"ל חשוב לי שתדעו, שההפקה קרתה בזכות מקבץ אנשים טובים שממש "נשכבו על הגדר" ועמלו קשה מאוד כדי שכולנו נוכל להינות מהניחוח של חוץ לארץ ממש ליד הבית שלנו. בתור גולש ובתור נתנייתי, חשוב לי להודות לארגון גולשי הגלים, לרפי ימין ולעריית נתניה, לכל מי שלקח חלק בארגון ההפקה ו\או קיבל על עצמו תפקיד בתחרות. לא משנה עם זה היה תפקיד קטן או תפקיד גדול. העובדה שנתתם מעצמכם וייצגתם אותנו בכבוד- חשובה! תודה אחרונה מגיעה ליו"ר הארגון, יוסי זמיר, שבעצם יזם את האירוע ודאג שהכל יהיה מתוקתק עד לפרט הקטן ביותר. יוס, בלעדייך כל זה היה קורה (אולי) בעוד 100 שנה איך אומר השיר? "ולפעמים, החגיגה נגמרת. סוגרים את האורות, אך התקווה נשמרת". אני מקווה לראות אתכם גם בשנה הבאה, עם יותר נקודות בתחרות, יותר מתחרים מחו"ל ויותר קהל
חם חם מהתנור – סרפינג מגזין נסגרים |